חיפוש

גלית יוסף, מנטורית

עודכן ב: 8 דצמ 2020

מורה במקצועה, לימדה במסגרת מערך החינוך בשב"ס 14 שנים, כותבת:


"פתח לנו שער בעת נעילת שער" מתוך תפילת יום הכיפורים, הוא פסוק מטאפורי המתאר את הרגע שבו ננעלים שערי שמיים עד לשנה הבאה.

בכלא זו אינה מטאפורה. השערים האמיתיים ננעלים עליך ומאחוריך ואין לך אלא לחכות לתאריך השחרור המיוחל שבו הם יפתחו מחדש.

בשנים הרבות של עבודה עם אסירים בתחום ההשכלה בכלא, האמנתי ועודני מאמינה כי המפתח לשער, נמצא למעשה בידיו של האסיר, שלא תמיד בוחר, מסיבות שונות, לפתוח לעצמו שער ולקחת אחריות על עצמו.


ברגעים מרגשים ומתסכלים כאחד, וכאשר נפגשתי שוב ושוב עם אסירים שהלכו וחזרו, הבנתי שהמפתח של השינוי והשיקום שהאסיר עובר במהלך המאסר, אינו מספיק.

האתגר האמיתי הוא, כאשר הדלת של שערי הכלא נפתחת החוצה, והוא חוזר לחברה.

זהו המקום ללוות אותו בשימור השינוי אותו בחר לעשות, שימור השינוי לא פחות קשה משינוי הדפוסים עצמם.


כיום, כשאני בעצמי מלווה משתלב (אסיר משוחרר), אני מבינה בעוצמה כמה הקשבה לצרכים יכולה להיות ההבדל בין השתלבות תקינה בחברה ובמשפחה לבין חזרה לכלא.



לשמחתי, הערכים והמטרות של העמותה מאפשרים לי להגשים את החלום האישי שלי ומימוש תפיסת העולם הפותחת שער, גם למי שעבורו השערים נסגרו.

3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול